Sanhedrine
Daf 13a
אָמַר רִבִּי אָחָא. אָמַר שְׁלֹמֹה. 13a שְׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁסִּחֲקָה עֲלֵיהֶן מִידַּת הַדִּין חִילַּלְתִּים. לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים. וְכָתוּב וְהַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה אָהַ֞ב נָשִׁ֧ים נָכְרִיּ֛וֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אָמַר. אָהַב מַמָּשׁ לִזְנוּת. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. עַל שֵׁם לֹא תִּתְחַתֵּן בָּם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. לְמוֹשְׁכָן לְדִבְרֵי תוֹרָה וּלְקָֽרְבָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. עַל שֵׁם גַּם אוֹת֣וֹ הֶחֱטִ֔יאוּ הַנָּשִׁ֖ים הַנָּכְרִיּֽוֹת׃ אַשְׁכַּח תֵּימַר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי וַחֲנַנְיָה וְרִבִּי לִיעֶזֶר חָדָא. וְרִבִּי יוֹסֵי פְלִיג עַל תַּלְתֵּיהוֹן.
Traduction
R. Aha dit que Salomon confessa avoir négligé 3 préceptes au sujet desquels il avait été avisé: 1° Il est dit que ''le roi ne doit pas avoir trop de femmes'', et pourtant (1R 11, 1) Le roi Salomon aima des femmes étrangères (85)V. Rabba sur (Nb 10) et 21, et ci-après Avoda Zara 1, 2 ( 39c).. Selon R. Simon b. Yohaï, il les aima vraiment pour se livrer au libertinage. R. Josué dit qu’il transgressa le précepte de ne pas s’allier à eux (Dt 7, 3), sans qu’il s’agisse de libertinage; enfin selon R. Yossé, Salomon voulut attirer ainsi ces femmes au judaïsme et faire admettre ces femmes prosélytes sous les ailes de la Providence. Selon R. Eliézer, le roi a péché avec elles, selon ces mots (Ne 13, 26): Lui aussi, les femmes étrangères le firent pécher. Il se trouve en somme que R. Simon b. Yohaï, R. Hanania, et R. Eliézer expriment au fond la même idée, tandis que R. Yossé est d’un avis contraire à ces trois.
Pnei Moshe non traduit
שלשה דברים וכו'. במדרש קהלת דריש להעל הפסוק ולשאול אמרתי מהלל ושם גריס והוללתים וערבבתים:
אשכח תימר וכו' חדא. אמרו דבר אחד שחטא בדבר דמר סבר לזנות ממש ומר סבר שנתחתן בהם ועבר על לא תתחתן ומר סבר שהחטיאו אותו ממש אלו נשים נכריות ור' יוסי הוא דפליג על כלן וס''ל דלשם שמים נתכוון ולא נתחתן בהן בגיותן אלא גיירן והכניסן תחת כנפי השכינה:
לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים. וְכָתוּב וַיְהִ֣י לִשְׁלֹמֹ֗ה אַרְבָּעִ֥ים אֶ֛לֶף אוּרְיוֹת סוּסִ֖ים לְמֶרְכָּב֑וֹ וּשְׁנֵֽים עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּֽרָשִֽׁים׃ בַּטְלָנִים הָיוּ. וְהַהֶדְיוֹט מוּתָּר בְּכוּלָּן.
Traduction
2° Il ne doit pas avoir un trop grand nombre de chevaux. Or, il est dit (2 Ch 9, 25): Salomon eut aussi 4000 écuries, des chevaux, des chariots et 12000 cavaliers; ils étaient inutiles (à défaut de guerre, et interdits) excédant permis à un simple particulier (défendu au roi seul).
Pnei Moshe non traduit
בטלנים היו. שלא היה מלחמה בימיו ובכה''ג אסור:
וההדיוט מותר בכולן. בהני לא ירבה דלא אסרה תורה אלא למלך דלו כתיב בכלהו:
וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד. וְכָתוּב וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֧לֶךְ אֶת הַכֶּ֛סֶף בִּירֽוּשָׁלַם֖ כַּֽאֲבָנִ֑ים. וְלֹא הָיוּ נִגְנָבוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. אֲפִילוּ מִשְׁקָלוֹת שֶׁהָיוּ בִימֵי שְׁלֹמֹה לֹא הָיוּ שֶׁל כֶּסֶף אֶלָּא שֶׁלְּזָהָב. וּמַה טַעַם. אֵ֣ין כֶּ֗סֶף נֶחְשָׁ֛ב בִּימֵ֥י שְׁלֹמֹ֖ה.
Traduction
3° Il ne doit pas avoir trop d’or et d’argent. Or, il est dit (1R 10, 27): Et le roi fit que l’argent était aussi commun à Jérusalem que les pierres (86)Rabba sur (Qo 2, 2)., et l’on ne volait plus. C’est que, dit R. Yossé b. Hanina, il s’agit de pierres de 8 à 10 coudées. R Simon b. Yohaï a enseigné: même les poids existant du temps de Salomon n’étaient pas en argent, mais en or, selon ces mots (ibid. 21): l’argent n’était pas estimé au temps de Salomon.
Pnei Moshe non traduit
וכתיב ויתן וגו'. כלומר דחשיב מה שאמר שעבר על כל אלו:
אבני עשר אמות וכו'. ולא היו יכולין לגנבן:
ומה טעם אין כסף נחשב. אפילו הכלים למשקל עשו של זהב שהרי אין כסף נחשב בימי שלמה והלכך לא חששו ג''כ לגניבה:
כָּתוּב לִשְׂח֖וֹק אָמַ֣רְתִּי מְהוֹלָ֑ל. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁלֹמֹה. מָה עֲטָרָה זוֹ בְרֹאשְׁךָ. רֵד מִכִּסְאִי. רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינִה אוֹמֵר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד מַלְאָךְ וְנִדִמֶה כִדְמוּת שְׁלֹמֹה וְהֶעֱמִידוֹ מִכְִּסְאוֹ וְיָשַׁב תַּחְתָּיו. וְהָיָה מְחַזֵּר עַל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְאוֹמֵר אֲנִ֣י קֹהֶ֗לֶת הָיִ֥יתִי מֶ֛לֶךְ עַל יִשְׂרָאֵ֖ל בִּירוּשָׁלָֽם׃ וַהֲווּ מָרִין לֵיהּ. מַלְכָּא יְתִיב עַל בִּסֶּילְּיוֹן דִּידֵיהּ וְתֵימַר אֲנִ֣י קֹהֶ֗לֶת. וְהָיוּ מַכִּין אוֹתוֹ בְקָנֶה וּמֵבִיאִין לְפָנָיו קְעָרַת גְּרִיסִין. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר וְזֶה הָיָ֥ה חֶלְקִ֖י. אִית דָּֽמְרִין. חוּטְרָא. וְאִית דָּֽמְרִין. קַנְיָא. וְאִית דָּֽמְרִין. קוֹשַׁרְתֵּיהּ. וּמִי קִיטְרְגוֹ. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. יוֹ''ד שֶׁבְּיַרְבֶּה קִיטְרְגוֹ. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. עָלָה סֵפֶר מִשְׁנֶה תוֹרָה וְנִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹן הָעוֹלָם. כָּתַבְתָּה בְתוֹרָתָךְ. כָּל דִּיַיתֵיקֵי שֶׁבָּֽטְלָה מִקְצָתָהּ בָּֽטְלָה כּוּלָּהּ. וַהֲרֵי שְׁלֹמֹה מְבַקֵּשׁ לַעֲקוֹר יוּ''ד מִמֶּנִּי. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שְׁלֹמֹה וְאֶלֶף כְּיוֹצֵא בוֹ בְטֵילִין וְדָבָר מִמָּךְ אֵינוֹ בָטֵל.
Traduction
Il est dit (Qo 2, 2): Touchant le rire, j’ai dit: c’est insensé. Dieu dit alors à Salomon: -Que fait cette couronne sur ta tête? Descends de mon trône. R. Yossé b. Hanina dit: à ce moment, un ange descendit, prit la forme de Salomon, le fit lever de son trône, prit sa place, cependant Salomon passa tout à tour dans les diverses synagogues et salles d’études, en disant (Qo 1, 12): Moi, Qohelet, je suis roi sur Israël à Jérusalem. On lui répondait: le roi est assis sur son trône royal, et tu prétends être Qohelet. On le frappa avec un bâton et on lui présenta une marmite avec de la bouillie (mets grossier). A ce moment, il s’écria (ib. 2, 10): Tel a été mon partage pour mon labeur. Selon les uns, on le frappa avec une houlette; selon d’autres, avec un jonc; selon d’autres enfin, avec des nœuds. Qui vint l’accuser auprès de Dieu, pour qu’un esprit pût ainsi le dominer? Ce fut, R. Josué b. Lévi (87)''V. Rabba sur (Ex 6); sur (Lv 19).'', la lettre y, YOD, du mot YARBE (88)Premier mot de l'interdit de la polygamie. (Dt 18, 7). Or, dit R. Simon b. Yohaï, le Deutéronome monta au ciel (89)Tanhuma section Waëra., se prosterna devant le Seigneur, et dit: -Maître de l’univers, il est écrit dans la Loi que toute règle, diaqhch, dont on fait disparaître une part est comme annulée, et Salomon veut m’enlever un yod. -Non, répondit le Seigneur, Salomon et mille autres gens de sa valeur seront anéantis, et il ne disparaîtra rien de toi.
Pnei Moshe non traduit
כתיב ולשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זו עושה. וה''ג במדרש שם אמר הקב''ה ולשמחה מה זו עושה מה עטרה זו בראשך:
רד מכסאי. לפי שכתוב בו וישב שלמה על כסא ה':
מלכא יתיב על בסיליון דידיה. על כסא כבודו ואת אומר אני קהלת הייתי מלך:
ואית דאמרין קניא. ובמדרש ילמדנו פ' אחרי מות גריס קודייה. כוז לשתות בו:
אית דאמרין קושרתיה. קערתו ולשון ערבי הוא א''נ כפוקושייר''א בלע''ז:
רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. יוּ''ד שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאִמֵּנוּ שָׂרָה נִיתַּן חֶצְיוּ עַל שָׂרָה וְחֶצְיוּ עַל אַבְרָהָם. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָא. עָלָה יוֹ''ד וְנִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. עָקַרְתָּנִי מִן הַצַּדֶּקֶת הַזֹּאת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. צֵא לָךְ. לְשֶׁעָבַר הָיִיתָ נָתוּן בְּשֵׁם נְקֵיבָה וּבְסוֹף תֵּיבָה. חַיֵּיךָ שֶׁאֲנִי נוֹתְנָךְ בְּשֵׁם זָכָר וּבְרֹאשׁ תֵּיבָה. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן נ֖וּן יְהוֹשֻֽׁעַ׃
Traduction
R. Houna dit au nom de R. Aha: en enlevant la lettre yod à notre mère Sara (dite d’abord SARAI). Dieu en répartit le montant (= 10) entre Sara et Abram, en ajoutant à chaque nom un h (= 5 fois 2 = 10). R. Oshia enseigne: la lettre y monta au ciel, se prosterna devant le Seigneur, et dit: -Maître de l’univers, tu m’as enlevée du nom de cette juste. -Va, lui dit le Seigneur; jusqu’à présent, tu étais à la fin du nom d’une femme; désormais, je te l’assure, tu sera en tête d’un nom d’homme, ainsi qu’il est dit (Nb 13, 16): Moïse appela Osée fils de Nun, Josué.
וְכוֹתֵב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לִשְׁמוֹ. שֶׁלֹּא יְהֵא נֵיאוֹת לֹא בְשֶׁלְּאָבִיו וְלֹא בְשֶׂלְּרַבּוֹ. וּמַגִּיהִין אוֹתוֹ מִסֵּפֶר עֲזָרָה עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁלע''א.
Traduction
Il se fera écrire une copie de la Loi'', sans utiliser ni celle de son père, ni celle de son maître. On la corrigera d’après l’exemplaire déposé au parvis du Temple, sur l’ordre du Sanhedrin de 71 membres.
Pnei Moshe non traduit
שלא יהא ניאות. שלא יתנאה ומגיהין אותו מספר העזרה אשר היה מונח שם וצריך שיהיה ע''פ ב''ד הגדול להיות מגיהין ממנו:
יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה וְהִיא עִמּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר וְהָֽיְתָ֣ה עִמּ֔וֹ וְקָ֥רָא ב֖וֹ כָּל יְמֵ֣י חַיָּי֑ו. וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר. וּמָה אִם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה עָסוּק בְּצָרְכֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר בּוֹ וְקָ֥רָא ב֖וֹ כָּל יְמֵ֣י חַיָּי֑ו. הַהֶדְיוֹט עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כְּיוֹצֵא בוֹ נֶאֱמַר בִּיהוֹשֻׁעַ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה. וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר. וּמָה אִם יְהוֹשֻׁעַ שֶׁעוֹסֵק בְּצָרְכֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר בּוֹ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה. הֶדְיוֹט לֹא כָל שֶׁכֵּן.
Traduction
Elle sera avec lui s’il va à la guerre'', comme il est dit (Dt 17, 19): Elle sera avec lui, et il la lira toute sa vie. On déduit de là une règle par a fortiori: si un roi d’Israël, préoccupé des besoins de son peuple, ''doit la lire toute sa vie'', à plus forte raison ce devoir incombe à un simple particulier. De même, il est dit de Josué (1, 8): Tu l’étudieras jour et nuit; on en déduit aussi par a fortiori que si Josué, occupé des besoins d’Israël, devait l’étudier jour et nuit, c’est à plus forte raison obligatoire pour un particulier.
Pnei Moshe non traduit
הדיוט. שאין מוטל עליו צרכי צבור לכ''ש:
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין רוֹכְבִין עַל סוּסוֹ וְאֵין יוֹשְׁבִין עַל נִיסְלוֹ וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין לֹא בְכִתְרוֹ וְלֹא בְשַׁרְבִיטוֹ וְלֹא בְאֶחָד מִכָּל מְשַׁמְּשָׁיו. וּכְשֶׁמֵּת כּוּלָּן נִשְׂרָפִין לְפָנָיו. שֶׁנֶּאֱמַר בְּשָׁל֣וֹם תָּמ̇וּת וּכְמִשְׂרְפוֹת אֲ֠בוֹתֶיךָ יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ.
Traduction
On ne doit ni monter le cheval du roi, ni s’asseoir sur son trône'', ni se servir de sa couronne, ni de son sceptre, ni d’aucun de ses ustensiles; le tout, à la mort du roi, devra être brûlé, comme il est dit (Jr 34, 5): Tu mourras en paix, et l’on fera brûler sur toi comme pour ton père, etc. –
Pnei Moshe non traduit
על כיסלו. כסא שלו:
כולן נשרפין לפניו. לכבודו ושלא ישתמשו בהן:
Sanhedrine
Daf 13b
משנה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּג'. זֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד וְזֶה בּוֹרֵר לוֹ אֶחָד וּשְׁנֵיהֶן בּוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים שְׁנֵי הַדַּייָּנִים בּוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד.
Traduction
Trois juges statuent sur les procès d’argent. Il est bon que chacune des 2 parties choisisse un juge, et tous 2 choisissent le 3e; c’est l’opinion de R. Meir. Les autres docteurs disent: les deux juges choisis par les parties choisissent le troisième.
Pnei Moshe non traduit
מתני' דיני ממונות בשלשה זה בורר לו אחד. אם אחד מהבעלי דינין בורר לו דיין אחד וכן השני בורר לו דיין אחד הרי שני הבעלי דינים ביחד בוררים להן עוד דיין שלישי שמתוך כך יצא הדין אמת לאמיתו דסבר החייב הרי אני בעצמי ביררתי האחד ואם היה יכול להפך בזכותי היה מהפך והדיין השלישי בעצמו נוח לו להפך בזכות שניהן מפני ששניהן ביררו אותו:
וחכמים אומרים שני הדיינים בוררים להן עוד אחד. בלא דעת הבעלי דינין שמתוך כך הוא שיצא הדין לאמיתו והלכה כחכמים:
הלכה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה כול'. אָמַר רִבִּי זֵירָא. שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁבֵּירְרוֹ מְרַדֵּף זְכוּתוֹ. מַאי טַעֲמָא דְרִבִּי מֵאִיר. כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּֽרְרוּ שְׁלָשְׁתָּן מִדַּעַת אַחַת. וּמַאי טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. לָאו כּוּלָּהּ מִינָּךְ מִיבְחַר וּמֵיסַב מַה דְאַתְּ בָּעֵי אֶלָּא אֲנָא וְאַתּ מְבַחֲרִין וּמֵסַבִּין מַה דְּנָן בְּעָייָן. וְקַשְׁיָא עַל דְּרַבָּנִן. מֵת אֶחָד לֹא נִמְצְאוּ שְׁלָשְׁתָּן מִתְבָּֽרְרִין מִדַּעַת אַחַת.
Traduction
R. Zeira dit: chaque plaideur, en choisissant un juge, suppose que celui-ci défendra sa cause (c’est égaliser les défenses). Selon R. Meir, tous 2 nommeront aussi le 3e juge, qui devra être pris du consentement de tous. Les autres sages ne sont pas d’avis de nommer ainsi le 3e juge, car selon eux il est à craindre qu’à la présentation du 3e par un plaideur, le second plaideur le récuse, en disant qu’il ne veut pas d’un choix fait par le premier, mais adopté en commun: c’est un point difficile de convention par les plaideurs et réalisable par les juges. -Toutefois, contre l’avis des autres sages, on peut objecter le possibilité du cas suivant: si après l’élection du 3e juge l’un des premiers meurt, le plaideur qui avait choisi le juge défunt en nomme un autre; le 3e juge (nommé au préalable) n’est plus l’émanation des 2 premiers juges, et il sera pourtant maintenu dans son poste, du consentement forcé des 2 plaideurs (donc, alors, cette dernière cause l’emporte).
Pnei Moshe non traduit
גמ' שמותך שביררו מרדף זכותו. כלומר שכל אחד מבעלי הדינין חושב בעצמו מתוך שביררתי לזה הדיין ודאי יהא מרדף זכותי בכל מה שיכול נמצאו צייתי הבעלי דינים:
מ''ט דר' מאיר. דקסבר דצריך דעת בעלי הדינין כדי שיתבררו שלשתן מדעת אחת כלומר בהסכמה אחת משניהם שהרי על שנים הראשונים כבר הסכימו שניהם להיות כל אחד בורר לו דיין אחד ועכשיו שניהם מסכימים על השליש ונמצא השלישי מהפך בזכות שניהן ויצא הדין לאמיתו:
מ''ט דרבנן. דלא בעו דעת בעלי דינין:
לאו כולא מינך מבחר וכו'. כלומר דא''כ אין לדבר סוף שאם ירצה א' מבעלי דינין לומר נבחור לזה השליש יאמר לו חבירו לא כל המיינך שאתה תבחר לזה לקחת אותו לשליש ושאתרצה ג''כ אני אלא צריך שנבחור שנינו ביחד ונקח אותו בהסכמת שנינו ביחד וכן יאמר זה אם יאמר הוא על אחר ויהיה הדבר קשה שיבררו להם אחד בדעת אחת לפיכך מניחין הדבר לדעת הדיינים:
וקשיא על דרבנן. קס''ד דלרבנן לא מהני לעולם דעת בעלי הדינין על השלישי כ''א דעת הדיינים הלכך מקשי הגע מצמך אם אחר שביררו הדיינים להשלישי מת אחד מאלו שני הדיינים וכשיברור זה הבעל דין שמת הדיין שלו לדיין אחר לא נמצא שעכשיו ע''כ הדיין השלישי מדעת שני הבעלי דינין הוא שהרי הדיין החדש לא בירר אותו ובודאי אין לדחותו מאחר שכבר הוברר לדיון שלישי ואף אם לא יסכים עליו זה הדיין החדש וא''כ צריך שיסכימו שני בעלי הדין עליו והרי תמצא עכשיו ששלשתן מתבררין מדעת אחת של הבעלי הדינין:
וְאֵין רוֹאִין אוֹתוֹ עָרוֹם וְלֹא כְּשֶׁמִּסְתַּפֵּר וְלֹא בְבֵית הַמֶּרְחָץ. עַל שֵׁם מֶ֥לֶךְ בְּיָפְי֖וֹ תֶּחֱזֶ֣ינָה עֵינֶי֑ךָ. רִבִּי חֲנִינָה סְלַק גַּבֵּי רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא. נְפַק לְגַבֵּיהּ לָבוּשׁ אוֹתָנִּיתֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. חֲזוֹר וּלְבוֹשׁ לָגִין דִּידָךְ. מִשּׁוּם מֶ֥לֶךְ בְּיָפְי֖וֹ תֶּחֱזֶ֣ינָה עֵינֶי֑ךָ. רִבִּי יוֹחָנָן סְלַק גַּבֵּי רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא. נְפַק לְגַבֵּיהּ בַּחֲלוּקָא דְכִתְנָא. אָמַר לֵיהּ. חֲזוֹר וּלְבוֹשׁ חֲלוּקָךְ דְּעִימְרָא. מִשּׁוּם מֶ֥לֶךְ בְּיָפְי֖וֹ וגו'. מִי נְפַק אֲמַר לֵיהּ. אַייתִי עטעמה. אֲמַר לֵיהּ. שְׁלַח וְאַייְתִי לִי מְנַחֵם טָלְמָא. 13b דִּכְתִיב וְתֽוֹרַת חֶ֗֝סֶד עַל לְשׁוֹנָֽהּ׃ מִי נְפַק חֲמָא רִבִּי חֲנִינָה בַר סִיסִי מְפַצֵּעַ קִיסִין. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. לֵית הוּא כְבוֹדָךְ. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה נִיעֲבִיד וְלֵית לִי מָאן דִּמְשַׁמְּשֵׁינִי. אֲמַר לֵיהּ. אִין לָא הֲוָה לָךְ מָאן דִּמְשַׁמְּשָׁךְ לָא מְקַבְּלָא עֲלָךְ מִתְמַנְייָא.
Traduction
''On ne le regardera ni nu, ni lorsqu’il se rase, ni au bain'', selon ces mots (Is 33, 17): tes yeux verront le roi en sa splendeur. R. Hanina alla auprès de R. Juda Nassi (lui rendre une visite de deuil); ce dernier vint au devant de lui revêtu d’un simple manteau de lin, oqonich Le rabbin lui dit: retourne et revêts un habit d’apparat, car il est dit: ''Tes yeux verront le roi en sa splendeur''. Lorsque R. Yohanan, voulut partir, R. Juda l’invita à goûter: fais demander, répliqua Yohanan, que Menahem t’apporte un pain, comme il est dit (Pr 31, 26): sa langue ne profère que des paroles gracieuses (90)''Selon le commentaire, R. Yohanan aurait voulu faire entendre poliment, '''' en paroles gracieuses '''', à son interlocuteur, qu'il aurait eu tort de vouloir l'interroger sur le motif de sa réponse, le renvoyant pour plus amples détails à Menahem.''. En sortant, R. Yohanan vit R. Hanina b. Sisi fendre du bois, et lui dit: -Maître, ce travail n’est pas digne de toi. -Que faire, répliqua R. Hanina, n’ayant personne pour me servir? -Si tu n’as personne pour te servir, répondit R. Yohanan, tu n’aurais pas dû accepter les fonctions magistrales (91)V. B., Qidushin 70a..
Pnei Moshe non traduit
אותניתיה. פירש במוסף הערוך בגד פשתן בלשון יוני. ול''נ בגד מלוכלך ומאוס ומעושן. כקיטור הכבשן תרגומו כתננא דאתונא וצוה להשים עליו לגין והוא מלשון גולתיה הגלימא יפה שלו:
בחלוקא דכיתנא. בלא מלבוש ע''ג והיה כמו מלבוש של פשתן וציוה לו ללבוש של הצמר:
מי נפק. כשהיה ר' יוחנן רוצה לצאת אמר ליה ר' יודה נשיא אייתי עטעמה. מלה מורכבת היא מלשון עטא וטעם בדניאל כלומר שא''ל הבא עצה וטעם באיזה דבר אשר דברו ביניהם והקפיד ר' יוחנן על זה ועל שאמר לו בזה הלשון וא''ל שלח ואייתי לך מנחם טלמא איש אחד שהיה שם שהיו רגילין לשאול ממנו והוא יתן לך העצה ובמדרש קהלת מצאתי בפסוק ברבות הטובה רבו אוכליה:
שאלון למנחם טלמיא מהו הדין וכו'. וסיים דכתיב ותורת חסד על לשונה שצריך הת''ח ליזהר בלשונו היאך לדבר ובתורת חסד ויפוי:
מי נפק. כשיצא ר' יוחנן ראה לר' חנינא שהיה בוקע עצים בעצמו:
א''ל אם לא היה לך מי שישמשך לא היה לך לקבל עליך התמנות הדיינות שאין לדיין לעשות מלאכה ולהתבזות בפני הרואים:
תִּירְגֵּם יוֹסֵי מָעוֹנִי בִּכְנִישְׁתָּא בְּטִיבֵּרִיָּה. שִׁמְעוּ זֹ֨את הַכֹּֽהֲנִ֜ים. לָמָּה לֵית אַתּוּן לָעִין בְּאוּרַיְתָא. לָא יְהָבִית לְכוֹן כ''ד מַתַּנְתָּא. אָֽמְרוּ לֵיהּ. לָא יְהָבִין לָן כְּלוּם. וְהַקְשִׁ֣יבוּ ׀ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל. לָמָּה לֵית אַתּוּן יְהָבִין כ''ד מַתַּנְתָּא דִפְקִידִית יַתְכוֹן בְּסִינַי. אָֽמְרוּ לֵיהּ. מַלְכָּא נְסִיב כּוּלָּהּ. וּבֵ֤ית הַמֶּ֨לֶךְ֙ הַֽאֲזִ֔ינוּ כִּ֥י לָכֶם֭ הַמִּשְׁפָּ֑ט. לָכֶם אָמַרְתִּי וְזֶ֡ה מִשְׁפַּ֨ט הַכֹּֽהֲנִ֜ים. עָתִיד אֲנִי לֵישֵׁב עִמָּהֶן בַּדִּין וּלְפַסְּקָן וּלְאַבְּדָן מִן הָעוֹלָם. שָׁמַע רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא וְכָעַס. דְּחַל וְעָרַק. סַלְקוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ לְפַייֵס לֵיהּ. אָֽמְרוּ לֵיהּ. רִבִּי. גַּבְרָא רַבָּא הוּא. אָמַר לֵיהּ. אֶיפְשַׁר כָּל מָאן דָּנָא שְׁאִיל לֵיהּ הוּא מֵגִיב לִי. אָֽמְרוּ לֵיהּ. אִין. אָמַר לֵיהּ. מָהוּ דֵין דִּכְתִיב כִּ֤י זָֽנְתָה֙ אִמָּ֔ם. וְכִי שָׂרָה אִמֵּינוּ זוֹנָה הָֽייְתָה. אָמַר לֵיהּ. כְּבַת כֵּן אִמָּהּ. כַּדּוֹר כֵּן הַנָּשִׂיא. כַּנָּשִׂיא כֵן הַדּוֹר. כַּמִּזְבֵּחַ כֹּהֲנָיו. כַּהֲנָּא אֲמַר כֵּן. כְּגִנְּתָא כֵּן גַּנָּנָהּ. אָמַר לֵיהּ. לָא טָב דִּקְלִיל לִי דְלָא בְאַפּוֹי חַד זְמַן. אֶלָּא בְאפַּיי תְלָתָא זִימְנִין. אָמַר לֵיהּ. מָהוּ דֵין דִּכְתִיב הִנֵּה֙ כָּל הַמֹּשֵׁ֔ל עָלַיִ֥ךְ יִמְשׁוֹל לֵאמֹ֑ר כְּאִמָּה֭ בִּתָּֽהּ. וְכִי אִימֵּינוּ לְאָה זוֹנָה הָֽייְתָה. דִּכְתִיב וַתֵּצֵ֤א דִינָה֙. אֲמַר לֵיהּ. לְפוּם דִּכְתִיב וַתֵּצֵ֨א לֵאָ֜ה לִקְרָאת̇וֹ. פָּֽשְׁטִין יְצִיאָה מִיצִיאָה.
Traduction
Yossé de Maon expliqua dans la synagogue de Tibériade le verset suivant (Os 5, 1): Ecoutez ceci, ô Cohanim; pourquoi ne vous adonnez-vous pas exclusivement (92)Rabba sur (Gn ch. 80. à l’étude de la Loi? -N’est-ce pas dans ce but que vous recevez les 24 dons sacerdotaux? -Non, répondirent les interpellés, on ne nous donne rien. Entendez, maison d’Israël (ibid.): pourquoi ne donnez-vous plus les 24 dons sacerdotaux, qui vous ont été prescrits au mont Sinaï? -Le roi a tout pris, répondit Israël. O maison du roi: prêtez l’oreille, car à vous incombe la justice (ib.); à vous s’adresse cette parole (Dt 18, 3): Voici le droit des Cohanim; un jour, je serai assis au milieu d’eux (des rois) pour les juger et déciderai leur anéantissement. R. Judan Nassi l’entendit et en fut irrité au point de trembler et de quitter la salle. R. Yohanan et Resh Lakish allèrent auprès du Nassi, le calmer, et lui dirent: Maître, c’est un grand homme (cet exégète). -Peut-il répondre, dit R. Judan, à tout ce que je lui demanderai? -Certes, dirent-ils. - Pourquoi, demanda R. Judan, est-il écrit (Os 2, 7): leur mère s’est prostituée? -Peut-on adresser ce reproche (93)V. Rabba sur (Rt ch. 1. à notre mère Sara? -Telle fille, telle mère, répondit-il; comme la mère et la fille, le Nassi et sa génération se ressemblent, et les prêtres sont à l’instar de l’autel. Cahana ajoute ce parallèle: tel jardin, tel jardinier. Rabbi s’écria alors: Il ne lui a pas suffit de m’injurier une fois, sans que ce soit en face, mais il l’a fait 3 fois en face (par des allusions personnelles). -Non, fut-il répliqué, car il est écrit (Ez 16, 44): Voici comment tout faiseur de parabole s’exprimera sur toi: telle mère telle fille. Or, on ne saurait l’entendre ainsi à la lettre, ni conclure que notre mère Léa était une prostituée, de ce qu’il est écrit (Gn 34, 1): Dina sortit (94)V. Rabba sur (Gn 8, 73) et 76. (et fut violée). -Par contre, fut-il répliqué, il est dit (ib. 30, 19): Léa sortit au devant de lui (de son mari); on compare les 2 termes sortit, et l’on en conclut qu’aucun d’eux n’implique le blâme.
Pnei Moshe non traduit
תירגם יוסי מעוני. לזה הפסוק דלקמיה בכנסת טבריה ונרמז בו התוכחה לכלם כדחשיב:
למה לית אתון לעין באורייתא. וכי לא יהבית לכון כ''ד מתנות ע''מ שתחזיקו בתורתי:
לכם אמרתי. שתשגיחו בדבר המשפט הזה שיתנו לכהנים ואתם בעצמיכם גוזלין אותם:
אפשר כל. מה שאני שואל ממני הוא משיב לי:
כבת כן אמה ועל שם שקלקלו הבנים מבזה את אמם:
כדור וכו'. לפי הדור הוא הנשיא וכן לפי הנשיא הוא הדור:
כהנא אמר כן. וכהנא היה דורש כן לפי הגנה כך הוא הגנן:
א''ל. לא די לו שביזה אותי פעם א' שלא בפני אלא אף בפני וזה שלש פעמים כדור וכו' כנשיא וכו' כגנה וכו':
כאמה בתה. ומה תאמר בפסוק הזה דמשמע דמעשה האם גרם להבת:
פשטין יציאה מיציאה. כלומר דבאמת לאה יצאנית היתה אבל לא לומר דבר גנאי עליה אלא לפי שהיתה יצאנית גרמה לדינה שתהא יצאנית ואף היא לא נתכונה אלא לצאת ולראו' בבנות הארץ:
רִבִּי חִזְקִיָּה הֲוָה מְהַלֵּךְ בְּאוֹרְחָא. פָּגַע בּוֹ חַד כּוּתִי. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. אַתְּ הוּא רַבְהוֹן דִּיהוּדָאֵי. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. חֲמִי מַה כְתִיב שׂ֣וֹם תָּשִׂ֤ים עָלֶ֨יךָ֙ מֶ֔לֶךְ. אָשִׂים אֵין כְּתִיב אֶלָּא תָּשִׂים. דְּאַתְּ שָׁוִי עֲלָךְ.
Traduction
R. Hiskia marchant dans la rue fut rencontré par un Cuthéen, qui lui dit: -Maître, es-tu le supérieur des Juifs? -Vois, répliqua le rabbi, ce qui est écrit (Dt 17, 15): tu t’imposeras un roi; il n’est pas dit ''j’imposerai'' (par la volonté divine), mais ''tu t’imposeras'' de ton plein gré (la suprématie, donc, est un fait volontaire).
Pnei Moshe non traduit
את הוא רבהון דיהודאי. נתכוון לקנתרו:
אשים אין כתיב. דהוה משמע שמרצון הקב''ה הוא להשים המלך אלא תשים דאת שוי מלך בעצמך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source